גמלה-עט גיליון מס 22

גמלה-עט

עיתון  אינטר-עטי

 של גמלאי היום ומחר

פתוח לכותבים הרוצים לספר ולחדש

  ולקוראים חפצי דעת

גמלה-עט ישלח  לכל דורש 

הקוראים מוזמנים  להוסיף מידע באם חסר  ולתקן את  השגוי  והכל במידה ושפה מתוקנת.

נמענים המעוניינים להימחק מרשימת התפוצה מתבקשים לשלוח מייל לשולח. 

גיליון מס 22

‏ ‏יום חמישי 9 נובמבר 2014 ‏

מה בגיליון ?

יצחק בר-זכאי על הגדרה והדברה "קומסטוקית"?

הערת שוליים על ש. ידידיה ז'ל  והקומסטוקית

מ. בר-יוסף  המסר שהעבירה היונה לנח באמצעות עלה הזית

על יונת השלום ודמויות על החוף בציורים של פיקאסו

תלמה אליגון רוז יונה עם עלה של זית

חנה יאיר  בפנות היום                                           

חברי יצחק בר-זכאי שהיה שנים רבות מנהל המחלקה להדרים בשה'ם  כתב-       

לאורך שנות עבודתי בענף ההדרים (44 שנים) אספתי חומרים שונים הקושרים את ענף ההדרים לתחביבי שהוא הלשון העברית ובעיקר את משחקי הלשון הקשורים לכך . את כל זה החלטתי להוציא בספר שייקרא: "לשון הדר".. זה אמור להיות אוסף של סיפורים קצרים מחיי המקצוע בהדרים בתוספת עניין לשוני בסוף כל סיפור. אני מצרף כאן את הסיפור הראשון, שאמנם הוא אנטומולוגי ,אך יש גם רבים אחרים בתחום ההדרים בכלל.

זו גם הזדמנות לבקש ולקבל משובים והערות לפני ההוצאה לאור של הספר.

על הגדרה והדברה

"קומסטוקית"?

יצחק בר-זכאי

זהו סיפור על הכנימה הקמחית הקומסטוקית שלמעשה, או אולי לכאורה, אינה קיימת בארץ, בשונה ממה שחשבו לאורך שנים רבות בעבר, מיטב האנטומולוגים בארץ. הכנימה התגלתה בארץ בשנת  -1937 וגרמה לנזקים כבדים לענף ההדרים "עד כדי סכנה לקיומו". לא הועילו כל ניסיונות ההדברה הכימית בשמנים מינרליים ואף לא על ידי אידוי העצים בגז הציאניד כמקובל בימים ההם כנגד כנימות המגן. או אז טיכסו עצה כל חכמי הדור והמקצוע ונהגה הרעיון לייבא ארצה את הצרעה הטפילית  "קלאוזניה פורפוריאה" מיפן , שם היא הייתה ידועה כטפיל יעיל של הכנימה. פיזור הצרעות הטפיליות שיובאו וגודלו בארץ הוכיח עצמו במהרה בהדברה יעילה של הכנימה ובתוך שנתיים פחתה אוכלוסיית הכנימה לממדים נסבלים. ומאז שורר, לכאורה, איזון ביולוגי מיטבי של הכנימה והטפיל, עד כדי כך שמבצע מוצלח זה נחשב כאחת ההצלחות המובהקות של הדברה ביולוגית קלאסית בעולם כולו.

בינתיים, העלילה תופסת כיוון חדש ומתברר בסוף שנות ה- 40, כי הגדרתה הטקסונומית של הכנימה עשור לפני כן – בטעות יסודה (אף על פי שנשלחה בזמנו להגדרת מומחים שונים בעולם וכולם קבעו אז כי אכן זו הקומסטוקית האמיתית). נוכח גילוי זה התחילו לקרוא לה בשם המוזר מעט – הכנימה הקמחית המכונה "קומסטוקית" (במירכאות כדי להבדילה מזו האמיתית) - אך היא לא זכתה לשם ייחודי בעברית אלא רק מאוחר יותר ועל כך בהמשך.

מה שנשאר תמוה מכל ההצלחה הזאת הוא איך צרעה טפילית שאמורה להיות אויב טבעי ספציפי למזיק המסוים שקרוי קמחית קומסטוקית(אמיתית), מיטיבה  להדביר ביולוגית בצורה כה מוצלחת מזיק ממין אחר(הקמחית ה"קומסטוקית"). בדרך כלל, ככל שהאויב הטבעי יותר ספציפי - ההדברה הביולוגית מוצלחת יותר. ההסבר לתמיהה זו הוא, כי במקרים רבים מאד הספציפיות אינה תופסת רק לגבי מין אחד בלבד של פונדקאים והצרעה הטפילית יכולה להתפתח בהצלחה גם על מינים קרובים גנטית ומאותו הסוג. דוגמאות  לכך יש בענף ההדרים בארץ בכנימות ממוגנות: טפיל משותף לשתי כנימות המוץ, וטפיל אחר המשותף לכנימה האדומה ולכנימה הצהובה.

והארץ שקטה מאז כ-40 שנה עם מעט מאד התפרצויות של קמחית זו, עד שהחל ממחצית שנות ה-80 הלכו, תכפו וגדלו הנזקים בפרדסי ישראל מכנימות קמחיות בכלל ומה"קומסטוקית" בפרט.

גם בפרדסים בהם נשמר בדרך כלל האיזון הביולוגי עם מעט ריסוסים מפרי מאזן, נצפו אוכלוסיות הולכות וגדלות של הקמחית ה"קומסטוקית", והצרעה הטפילית 'קלאוזניה פורפוריאה' חדלה לספק את הסחורה המצופה ממנה.

במקביל, שוב מפנה בעלילה. בשנות ה-80 קבעו מומחים שהמין  Pseudococcus citriculus(המכונה "קומסטוקית") הוא בעצם זהה למין Pseudococcus cryptus    שהתגלה בסרילנקה (ציילון באותם הימים) ותואר מוקדם יותר.  בעקבות כך, שונה השם בעברית לקמחית חבויה הנגזר מהשם האחרון המדעי של מין הקמחית .

והנה הסאגה לא תמה - מאוחר יותר, בעקבות בחינה של פרומון המין שזוהה ביפן מאוכלוסיות של Pseudococcus citriculus, התברר  שזכרי הקמחית החבויה בישראל אדישים כלפיו. כלומר, ההאחדה של  citriculus ו- cryptus  שהיתה בשנות ה-80, בטעות יסודה - ולמעשה בארץ קיימת רק הקמחית החבויה, ואין בארץ קמחית המכונה "קומסטוקית" .

המין המקורי שנתגלה לכאורה בשנות ה-30 , כלומר הקומסטוקית האמיתית כלל אינה קיימת בהווה ולא היתה קיימת בעבר בארץ.

אז מה היה לנו? מ-3 יוצא 1 ואנו נשארנו עם כנימה ממין אחד בלבד(עד ההגדרה הבאה).

ועל כל זה נוסיף ונאמר -

 והפעם בלשון הדר:

ה"קומסטוקית" - הקימה "סטוקים"

ו"הפורפוריאה"  - מתפרפרת

=====================================

המחבר מודה   לפרופ' צבי מנדל על עצותיו והערותיו המועילות.

 ------------------------------------------------------------------  

בהיותי תלמיד במקווה ישראל רווחה הדעה שנזקי הכנימה הזו שמשו כנראה את הטריגר לאובדנו של

של המורה המיתולוגי לגידול הדרים וסובטרופיים שמואל ידידיה ז'ל בעקבות האשמות שטפלו עליו שחדירת הקומסטוקית הייתה קשורה בעקיפין למפעלו הגדול של יבוא עשרות זני הדרים לארץ להקמת אוסף ההדרים במקווה ישראל והגן הבוטני המרשים שם. ידידיה למד הורטיקולטורה באוניברסיטת קליפורניה , חזר לארץ והקים תוך זמן קצר מערך ניסויים מתקדם לבחינת התאמת זני הדרים וזני עצי פרי סובטרופיים מיובאים מארצות שונות.  יצוין כי יבוא זנים חדשים היה אופנתי בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת ומלבד ידידיה עסקו בכך גם פרדסנים פרטיים ( הולצמן האיש שעל שמו גוש עציון הביא את הפומלות וגם את היענים הראשונים לארץ) וגם עובדי תחנות הנסיונות של ממשלת המנדט עסקו ביבוא של זנים חדשים , כך שלא הייתה כל דרך להחליט מי מבלי משים, הביא וגרם להתפרצות הכנימה הזו אז בארץ.

ידידיה ז'ל היה חלוץ ומורה נערץ ואיש מקצוע מעולה והראשון שכתב ספר על גידול הדרים בארץ בהתבסס על הניסיון ותנאי הגידול המקומיים . וכרגיל רק מי שעושה עלול לשגות או להיות מואשם בשגיאה וכמדומני שהפרשה הזו לא זכתה מעודה לבירור רציני.

ברפואה מוכרים כמה מקרים של אנשים מצויינים  שהעמיסו על נפשם עונש כבד. מקרה מפורסם הוא של מנהל מעבדה לוירולוגיה רפואית באנגליה בה קרתה תאונה בעקבותיה נפטרה צלמת צעירה שנדבקה  בנגיף אבעבועות שחורות במעבדה שהיה לה אישור להחזיק את הנגיף בהקפאה אך לא לגדלו בתרבית.

והצלמת שבניגוד לעובדי המעבדה הסדירים לא הייתה מחוסנת לאבעבועות,  נגעה רק בידית דלת המעבדה בה אחזה קודם טכנאית עטויה בכפפה מזוהמת בנגיף חי.  וזה הוביל להדבקתה ולאובדנו של מנהל המעבדה שהיה חוקר טוב וחרוץ שרצה רק לטעום פריו של עץ הדעת ולבחון רק שאלה אחת נוספת לגבי הנגיף המסוכן הזה בטרם יוקפא לעולמים.

  ============================================                                            

יונה עם עלה של זית

                              קטע קיר מהקולומביארום בחורבת מדרס שבשפלת יהודה

בשבת פרשת נח עלה  נכדנו אופק יצחק בנם של חן ונורית לתורה בבית הכנסת ע'ש אביטל שבגבעת היובל בעלי ובברכות לרגל האירוע דיברתי על שורשי ולקחי המשפט השגור לכתוב נח בשבע שגיאות. בענייני שגיאות אני יכול להעיד שלגמלאים וותיקים יש בדרך כלל ניסיון רב.  ואציין שלצד שגיאות כתיב וטעויות שבשגרה הזמן והמעבר מכתיבה על לוח צפחה  (לדור הצעיר ראו מה זה לוח צפחה - מילון עברי עברי - ויקיפדיה)  בימים בהם למדתי בכיתה א בבית הספר היהודי בטורדה לתוכנת המחשב בה הדברים נכתבים היום, הוסיף דור חדש של טעויות שמקורם בהנחת אצבע במקלדת על אות שלצד או מעל או מתחת האות הדרושה. וחישוב פשוט מראה כי השכלול הטכנולוגי הזה הגדיל את מספר  הטעויות האפשריות בהקלדת שמו של נח לשבע כפול חמש. והנה שלא במפתיע רב השגיאות שבהקלדה המוטית  של נח לא יתוקנו על ידי תוכנות מקובלות לתיקוני שגיאות כתיב.  ונשאר לי להציע שהכלל שדיברנו בו בעבר בעניין ההנדסה הגנטית , לפיו כל התפתחות טכנולוגית נושאת עמה את בעיות העתיד מתקיים כבר

היום בשימושים השגורים והשגויים במקלדות מחשבים . ואין ברירה אלא להמשיך  ולצרף בצד אוטומטים מתקני כתיב גם את תיקוני הטקסט לאור מראה העיניים,  הרהורי הלב  וההגיון.  

וזהירות דרושה לא רק בהקלדה אלא גם בפרשנות.  והזכרתי בעבר את הבעייתיות הרבה שבעיסוק של דרשנים בנושאים שבמקרא ובמדרש שעניינם  במדעי הטבע בעוד שהבנתם הביולוגית מוגבלת בדרך כלל ומבוססת בעיקר על מידע שקלטו ממקורות בלתי מהימנים דוגמת עיתונות יומית ושאר מגזינים שאנשים מציצים בהם אבל ללא כלים ביקורתיים להבדיל בין המוץ לגרעין.

להלן קטעים מרשימה שהעתקתי מגוגל לעניין מוכר בפרשת נח שבה משולבת גם פרשנות מעניינת וחדישה לזמנו (1808-1888) של הרב שמשון (בן)  רפאל (הרשר) הירש  רב אורתודוקסי שהנהיג את תנועת תורה ודרך ארץ בגרמניה והקדים זמנו בתחומים רבים כולל בלימוד אקדמי ושילב בפרשנותו על התורה מידע מדעי מקובל לזמנו.  

-----------------------------------------------------------------------------------------

נהוג שהיונה היא סמל השלום. מציירים יונה עם המילה "שלום". מה המקור לכך? נח שלח את היונה, אך מה לזה ולמלחמות? היונה חזרה עם עלה זית בפיה (בראשית ח יא) – ומה לזה עם שלום?
כידוע, עלי זית אינם מזון לציפורים, אלא כדברי חז"ל, אמרה היונה: "יהיו מזונותי מרורין כזית בידו של הקדוש ברוך הוא, ולא מתוקין כדבש בידי בשר ודם" (ערובין יח ב) - בתיבת נח מספקים לי כל טוב אבל אני אוהבת חופש, חירות, עצמאות, ולשם כך מוכנה אני לחיות חיים קשים.
על כן כותב הרשר הירש בפירושו על התורה, שהיונה אינה סמל השלום אלא סמל החירות, סמל של נכונות לשלם על מחיר החרות "סמל עצמאות וחרות, והסתפקות במועט בעיצומה של חרות" (פירושו על התורה שם).

היונה היא סמל החירות, ולא סמל השלום. אלא אם כן נגדיר את השלום בצורה אחרת, כדברי רש"י (ראש השנה יח). בגמרא מבואר שהצומות עתידים להיהפך לימים טובים, כאשר יהיה לנו שלום. מהו שלום? מסביר רש"י, ידנו תקיפה. כשאנו חזקים, אנו עומדים על עמדנו, אנו מגינים על עצמנו, זהו השלום. אם כך, אם הגבורה של העצמאות היא השלום, אז היונה היא גם סמל השלום.

--------------------------------------------------------------------------

ניתן להתווכח עם גישתו המיליטנטית של רשי באם מתייחסים לשלום המופלא השורר היום בין צרפתים וגרמנים באזור בו רש'י חי  לפני כ 950 שנים.

 אך קביעתו של רשי ספק באם התייחסה למקום מגוריו דאז והיא כוונה וודאי למקום חפצו שהייתה ארץ ישראל.  ולצערי לגבי מצב השלום באזורנו היום קביעתו דאז עדיין  תכפה ללא ספק . שהרי באזורנו עדיין שלום בין עמים

ומדינות ואפילו בתוככי אותה מדינה מתקיים רק וכל עוד הצד השני חושב שאינו יכול לבלוע אותך.

ואוסיף כמה השגות פחות פוליטיות לפרושו של הרשר שהוא מאוחר לרשי בכשבע מאות וחמישים שנה.

סיפורה של היונה בפרשת נח מעניין היא יוצאת וחוזרת כלעומת שבאה לאחר שנח משלחה בפעם הראשונה  ורק בפעם השנייה היא חוזרת לתיבה כאשר טרף של זית בפיה.

ואין זה משנה באם  טרף במקרא הוא אותו חלק של עלה הנקרא כך בפינו היום קרי חלק העלה ללא הפטוטרת או טרף זה ענפון שצייר פיקאסו בפי יונת השלום, בין כך ובין כך הבאת חלק העלה או אפילו ענפון גדול יותר אינו אומר דבר לגבי גובה פני המים!

 כיוון שגם טרפים ובוודאי ענפונים של זית יצופו על פני המים ולכן בשלב בו היונה חזרה לתיבתו של נח כאשר היא נשאה את הטרף בפיה – זה לא העיד כלל על גובה פני  המים וגובהם עלול היה להיות גבוה אף משל עצי הזית הגבוהים.

 הוסיפו על כך את העובדה שכבר הוזכרה במדרש מסכת ערובין שיונים אינם צורכים עלי זיתים לאכילה ונשארת סיבה שונה לאיסוף הטרף, ושוב גם לעניין זה אין זה משנה באם זה רק קטע של עלה או ענף של זית עם או בלי עלים והוא שיונים נוהגות לאסוף עלים וענפונים של זית לא לצורכי מזון אלא לצורך בנית הקן.

והעניין בבניית הקן ונכונות היונה להתחיל באופן פעיל להתחיל לבנותו על ידי הבאת קטעי עלים וענפים הדרושים לקינון הם שהיו האות שהיונה העבירה לתודעתו של נח כי קלו המים.

 ורגליים לדבר שאכן כך הבין נח את כוונתה של היונה בביטוי וידע הסמוך בפסוק : "וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ."

 ביטוי המופיע בשלושה פסוקים קודמים בבראשית בהקשר להולדה ולהתחדשות החיים "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן

" וַיֵּדַע קַיִן אֶת אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת חֲנוֹךְ

 "וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת אִשְׁתּוֹ וַתֵּלֶד בֵּן.

וסביר להניח כי היונה לא הביאה את עלה הזית המר ללמד את יונה כי היא מעדיפה מאכל מר בחופש על המאכלים שוודאי כבר שיעממו אותה מהמזונות שנח אחסן בתיבה, אלא לרמוז לו בשפה אוניברסלית כי נוצרו התנאים בחוץ לתחילת חיים חדשים.  ומכך הסיק נח איש האדמה כי המים לא נעלמו לא כלו  אלא קלו הפכו לנסבלים ומאפשרים חיים גם מחוץ לתיבה.

דברים ברוח זו קראתי באחד מגליונות השבת של מקור ראשון והכותב היה דוקטור עקיבא לונדון בן כפר מימון, ללמדנו כי חיבור שורשי לקרקע המציאות הטבעית בארץ ישראל יש בו כדי לחבר אותנו גם להבנה חדשה ומציאותית יותר של פסוקי המקרא.

פיקאסו יונת השלום 

 ודמויות על החוף

לאחר שכתבתי את הכותרת לתמונותיו של פיקאסו שלחתי את התמונות ל 4 קולגים ספרדיים בליווי המכתב המצורף

As you probably know the Pentateuch is recited every Saturday in orthodox synagogues and we just read the story of Noah which includes an interesting passage about sending the dove which upon her second tour came back with an olive leaf or small branch which indicated Noah that the water has dried and he can settle once again on land.  With this in mind I followed two famous paintings of Picasso  on the left where the pigeon of Peace follows Noah's experience and  another picture titled Figures at the seaside"  of this great Spanish painter and I would like each of you to write  separately a few sentences on the

major difference between the painters view of the dove compared with that of the human Figures painted on the

right.

חברי הספרדיים נענו לאתגר והנה תשובתם

My interpretation of the right painting in the following: I see a couple kissing each other and probably making love. This brings to my mind a sentence from the 60s: "Haz el amor y no la guerra" (make love not war). If one makes love instead of war, its promoting PEACE. This idea is a good link to the pigeon of Peace.
Regards, Nuria

דר נוריה דורן-וילה

The pictures "Figures at the seaside" and "The dove of peace" reflect two different versions of the human love. The first version refers to the love between individual persons and represents the carnal passion, an important manifestation of love, albeit not the whole human love that includes many more facets. This surrealist painting performed in summer of 1931 was likely inspired by the passion that Picasso was living at that time for the youn model Marie-Therese Walter. The crudity of the scene is exacerbated by the grotesque nature of the figures, characteristic of this artistic current.

Contrarily to the first, the second picture ("The dove of peace") refers to the love for the whole human kind. This painting, prepared in 1949 for the World Congress for Peace in Paris, shows a pigeon with a small olive branch in its bec. Performed with very simple infant traits it transmits a naïf wish of peace for everyone. Likely the Spanish civil war (1936-1939) and the second world war (1939-1945) inspired Picasso different versions of the dove of peace, all of them sharing the same simplicity. The olive represents life and hope, probaly related to the capacity of this plant to survive under adverse conditions. The use of a dove with a small olive branch comes from the story of Noah in the Pentatheuc that released a pigeon from the ark to see if water flooding have ended and the pigeon came back with an olive branch, indicating that the water level was low and life still existed outside.

Pedro, דר פדרו מורנו

In "The Dove of Peace" (1949) the most important feature is the outline highlighting the small olive branch (our beloved Mediterranean tree), the only coloured part. It certainly conveys an optimistic feeling (needed for Noah after the deluge and for a suffering Europe just emerged from the tragedy of the Second World War).

In "Figures at the seaside" (1931), painted before the catastrophe, it is not the outline but the filling of the human figures what matters, reflecting the passion of human love (are the two protagonists, the painter and his model, kissing or biting each other?).

Ricardo

פרופ ריקרדו פלורס

אשמח לשמוע הסכמות או אי הסכמות מצד הקוראים למשמעות הדומה או השונה (מאוד ) של אווירת השלום בציורים אלה.

תלמה אליגון רוז

יונה עם עלה של זית


יש לי תמונה בבית
של יונה עם עלה של זית
מעליה גלגל החמה,
לרגליה פגעי מלחמה
היונה של השלום,
על חורבותיה של אומה אחרת
תמונה מושלמת,
חלומות בתוך מסגרת

פזמון
יונה עם עלה של זית
צאי מן התמונה,
השיבי את האמונה
שהשלום יבוא בעקבותייך

יש לי תמונה בבית
של יונה עם עלה של זית
וילדי מתבונן ומקשה
"תגידי, מה יש לה בפה?"
היונה של השלום
סוף מלחמה היא מבשרת
יונה מושלמת
של שלום בתוך מסגרת

פזמון
יונה עם עלה של זית...

יש לי תמונה בבית
של יונה עם עלה של זית
מזכירה לי השכם וערב
שבחוץ על הברוש יש עורב
היונה של השלום
לאף מקום איננה ממהרת
יונה תיירת לעולם אינה נשארת

פזמון
יונה עם עלה של זית...

השיבי את האמונה
יונה עם עלה של זית
תלוייה אצלי בבית

             

חנה יאיר (תש'ס)

בפנות היום                                           

             ושבה אישה מן הקרב  

                 והדם הוא דם לבבה

             קשקש נושר משריון      

               אילם והלום כמותה

             וקולה אז ירעם מקצה לקצה    

           רקיעים נתלשים מדוויה

            שפתיה נעות ונעות ונעות       

         וקולה לא יישמע    

----------------------------------------------------------------------------------

 

ומשירה לקרקע המציאות ולנושא בו עסקנו באחד הגליונות הקודמים-הנדסה גנטית

"GM technology adoption has reduced chemical pesticide use by 37%, increased crop yields by 22%,... The meta-analysis reveals robust evidence of GM crop benefits for farmers in developed and developing countries. Such evidence may help to gradually increase public trust in this technology Klümper W, Qaim M (2014) A Meta-Analysis of the Impacts of Genetically Modified Crops. PLoS ONE 9(11):